אקלימוס:תרבות הדיון

מתוך אקלימוס
קהילת אקלימוס

חלק ניכר מהפעילות באקלימוס מלווה בדיונים, בדפי שיחה של ערכים ובדפי שיחה כלליים. לשם שמירה על אווירה טובה, ומניעת התדרדרותו של דיון ענייני לקטטה, להלן עקרונות אחדים לתרבות הדיון באקלימוס:

  • קצרו בדבריכם. מסר קצר נקלט טוב יותר מאשר מסר ארוך שלאיש אין חשק לקרוא אותו.
  • בואו לדיון עם פתיחות. אל תדבקו בעקשנות בעמדת הפתיחה שלכם - נסו לבחון, אולי יש טעם כלשהו בדברי האחרים, אולי אפשר לעשות צעד כלשהו לקראתם.
  • אל תחזרו שוב ושוב על עמדתכם. אין צורך שאקלימוסער אחד יציג את עמדתו חמש פעמים בדיון אחד. הצגתם את עמדתכם - יפה, קחו אוויר, לכו לכתוב ערך, וחזרו כעבור שעה או כעבור יום, לראות מה הדעות האחרות שהוצגו. אל תעמדו כמתאגרף שחייב להגיב מיד בשנייה שהיריב סיים את דברו.
  • התמקדו בנושא הדיון, ואל תסטו לנושאים אחרים, גם אם לטעמכם הם חשובים ורלוונטיים מאלה שבהם עוסק הדיון.
  • הימנעו מטענות אד הומינם.
  • הימנעו מלהשתמש במושגים כגון השואה כדי לטעון טיעונים בדיונים על נושאים זרים למושגים אלה, שבהם הדבר עלול לפגוע במשתמשים אחרים או ליצור זילות של המושגים הללו (ראו גם חוק גודווין).
  • אהבו את השלום. באנו לכאן כדי לכתוב אנציקלופדיה, לא כדי לנצח.

תַצִּילֵנוּ מִקִּנְאַת אִישׁ מֵרֵעֵהוּ וְלֹא יַעֲלֶה קִנְאַת אָדָם עַל לִבֵּנוּ וְלֹא קִנְאָתֵנוּ עַל אֲחֵרִים. אַדְּרַבָּה, תֵּן בְּלִבֵּנוּ, שֶׁנִּרְאֶה כָּל אֶחָד מַעֲלַת חֲבֵרֵינוּ וְלֹא חֶסְרוֹנָם, וְשֶׁנְּדַבֵּר כָּל אֶחָד אֶת חֲבֵרוֹ בַּדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר וְהָרָצוּי לְפָנֶיךָ, וְאַל יַעֲלֶה שׁוּם שִׂנְאָה מֵאֶחָד עַל חֲבֵרוֹ חָלִילָה.

הדיון הוא נשמת אפו של אקלימוס, והמפתח לאיכותו ולאמינותו. החוכמה היא להקפיד שדיון פורה לא יהפוך לוויכוח סרק. לפני כתיבת תגובה בוויכוח, ראוי לחשוב רגע: האם התגובה מוסיפה משהו למה שכבר נאמר? האם היא נאמרת בצורה שלא תלהיט את הרוחות לחינם? האם הנושא ראוי להתווכח עליו? האם זו השקעת הזמן הטובה ביותר לקידומו של אקלימוס? האם המטרה היא טובת הקוראים, ולא השגת ניצחון במאבק שהניצחון בו אינו ראוי להפוך למטרה? אם התשובה לכל אלה חיובית, התגובה חשובה ביותר. אם אחת התשובות שלילית, מוטב להרחיב קצרמר.

בפרקי אבות נאמר: "כל מחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים, ושאינה לשם שמים אין סופה להתקיים". ולוואי ויהיו כל מחלוקותינו לשם שמים, כלומר כדי להרבות דעת ולחדד אמינות, ולא יהיו בהן מחלוקות שאינן לשם שמים, כאלה שאותן מכתיב האגו.

הערך עילה למלחמה (Casus belli) מעביר מסר חשוב ביותר - לא כל מעשה התגרות, לא כל תקרית, לא כל ויכוח הם עילה למלחמה. נחוצה סיבה ממש טובה כדי לצאת למלחמה. לנוכח המלחמות העלולות לפרוץ במכלול, ראוי להפנים את המסר שבמושג עילה למלחמה גם ביחס לפעילות במכלול. אנחנו יודעים שאקלימוס איננו מושלם, ויש ערכים רבים שזקוקים לעריכה, לשכתוב, להשלמה ולכתיבה. השקעת מאמצינו בוויכוח על זוטות היא בזבוז זמן גמור. את המלחמות מוטב להשאיר למקרים שבהן אין ספק בצדקתן.