השלג הגדול: 13.12.2013

מתוך אקלימוס

בבוקר ה-13.12.2013, הרוח חגה והפכה דרום מערבית ואפשרה הפוגה בירושלים שסייעה לחילוצם של הלכודים בשלג.

אלא שהשלג לא פסק אלא רק נע צפונה אל השומרון והרי הצפון ונערם עד בוקר ה-14.12 ליותר מחצי מטר בצפת וכ-70 ס"מ ויותר בפסגות השומרון.

השלג חזר לירושלים בשעות הערב של ה-13.12, אך עוצמתו כבר היתה פחותה והיערמותו מתונה.

בתום ירידת השלג התבהרו השמים והשלג העבה הפשיר לאיטו ולעתים קפא בלילה, כך שהשיבושים בשגרת החיים של תושבי ההרים נמשכו גם בימים העוקבים.

מדוע היה השלג של דצמבר 2013 כה מפתיע?

1. בהעדר תקדים לשלג כבד בירושלים במחצית הראשונה של דצמבר, עלתה סברה שטמפרטורת מי הים התיכון החמימה יחסית בתקופה זו (כ-21 מ"צ) תמנע ירידת שלגים כבדים מרום נמוך, והיא הסיבה העיקרית להיעדר התקדים.

2. השלג הגיע אחרי לא מעט מקרים של התרעות על שלג שנסתיימו באירועים מינוריים, לאחר סתיו יבש מאוד וחמים, כך שהיה קשה לדמיין מהפך כה גדול במזג האוויר ולהתריע על אירוע גדול.

3. המערכת היתה מורכבת משני אירועים, האחד קונבנציונלי יותר שהסתיים בבוקר ה-12.12 עם רוחות צפון מערביות ושכבת שלג של מספר סנטימטרים בבירה, ואילו בחלק השני משעות הערב של ה-12.12 התפתח שקע קטן בסמוך לחופי צפון ישראל, וכיווני הרוח ותפרוסת המשקעים היו קשים מאוד לחיזוי.

4. התרחשות האירוע בדצמבר תחת טמפ' ים חמה יחסית ושקע שלא בשלבי דעיכה, אפשרה עוצמות שלג גבוהות והיערמות שכבה עבה תוך שעות ספורות, בשונה ממרבית האירועים שמתרחשים לקראת סוף פעילות השקע כאשר עוצמות המשקעים נמוכות.

לקחים בעקבות האירוע:

1. מאז האירוע מתורגלת באופן עיתי היערכות גופי החירום ומשרדי הממשלה לאירועים דומים, בהם השמ"ט שותף מרכזי הן בבניית התרחישים והן במתן התרעות מקדימות ותחזיות שוטפות באירועי אמת שהתרחשו לאחר מכן.

2. הובן כי טמפרטורת המים איננה פקטור מאוד חשוב מבחינת חיזוי רום השלג, כך שהיה צריך לנתח את תנאי הטמפרטורות ברום (שהתאימו לשלג כבד) במנותק מההקשר העונתי .

3. הובלט הצורך במודל אזורי עם יכולות חיזוי משופרות, ובזכות השקעה רבה בפיתוחו לצד כלי עזר אחרים לחזאי, המודל האזורי – קוסמו, מאפשר היום חיזוי משקעים מדויק בהרבה הן באירועים שגרתיים והן באירועי קיצון.

הדף באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי